העתקת תוכן – אסור ומותר בהעתקת תוכן ממקור אחר

העתקת תוכן, אסור ומותר בהעתקת תוכן ממקור אחר – התוכן המפורסם באתר אינטרנט מיועד לגולשים ולצרכי קידום.

כפועל יוצא מכך, תוכן מועתק שאינו מקורי עלול לגרום יותר נזק מאשר תועלת.

מלבד החובה המוסרית לא להעתיק תוכן ולשמור על זכויות יוצרים, יש לזה גם משמעות מרחיקת לכת מבחינת עונשים, קנסות ועוד. אז מה עושים וכיצד משתמשים נכון בתוכן איכותי? קבלו את כל המידע

למה אסור להעתיק תוכן?

יש כמה סיבות שבגללן אסור להעתיק תוכן באינטרנט. קודם כל, זה לא מוסרי: העתקת תוכן היא גניבה לכל דבר ועניין. זו הפרה מוחלטת של זכויות יוצרים והיא דומה לחלוטין לגניבת מוצרים או שירותים מחנויות, בתי עסק, ארגונים ועוד. התוכן שנכתב באתרי אינטרנט מסוימים הוא תוצאה של עבודה קשה של המון אנשים, לכן העתקה שלו היא אינה מוסרית ויש לה השלכות מרחיקות לכת.

חוץ מזה, חשוב להכיר לעומק את הנושא של מה אסור ומותר בהעתקת תוכן ממקור אחר כי יש לזה השלכות כלכליות. מבחינת הגולשים, תוכן מועתק שקיימים כבר באתרים אחרים לא נותן שום ערך. אם גולשים כבר לוחצים על לינק מסוים, מגיעים לדף נחיתה ומוצאים שם תוכן מועתק – הם יבינו שהמקור לא אמין ושאי אפשר לסמוך עליו. אמנם לא תמיד הגולשים מודעים להעתקה, אבל עדיין אין שום סיבה לקחת את הסיכון (הערה: אתם חשופים לתביעה ממי שהעתקתם ממנו את התוכן).

מבחינת הסורק של גוגל – מה שבאמת קריטי (אם לא אכפת לכם להסתכן בתביעה על העתקת התוכן ממקור אחר) הוא העניין של עונשים מצד מנועי החיפוש. מבחינת האלגוריתם של גוגל, תוכן מועתק נחשב עבירה חמורה. אם האלגוריתם מזהה שהתוכן מועתק ממקום אחר, זה יפגע משמעותית בדירוג האורגני של האתר ואף עלול להוריד לטמיון השקעה של מאות אלפי שקלים בקמפיינים שיווקיים או בקידום האורגני של האתר. אז על הרקע הזה, ניתן להבין מדוע הסוגיה של מה אסור ומותר בהעתקת תוכן ממקור אחר היא הרבה יותר משמעותית מכפי שנהוג לחשוב.

מבחינה טכנית, תוכן מועתק או משוכפל הוא כזה שמופיע במספר מיקומים ברחבי האינטרנט. זה לא משנה אם מדובר על תוכן שמועתק מתוך האתר עצמו או מחוצה לו ובמקומות אחרים, כי מה שבודקים זה את קטעי הטקסט שכוללים שורות זהות.

אתם לפני בניית אתר תדמית? אתר חנות או אתר קטלוגי, התייעצו עם מומחים לנושא ואת תעשו שטויות שיהיו בלתי הפיכות.

אלו עונשים ניתן לקבל על העתקת תוכן?

העונש המרכזי הוא משפטי. העתקת תוכן פוגעת באדם שמעתיקים ממנו וחושפת את מבצע העבירה לתביעה משפטית. תביעה משפטית עלולה להתרחש גם בגין תוכן שמועתק בארץ וגם בגין העתקות בחו"ל, בשפות שונות, להעתקות של קטעי תוכן שלמים או לתיאורי מוצר קטנים ועוד. אם מפרים זכויות יוצרים, זה לא משנה אם מדובר על הסביבה הפיזית או על המרחב המקוון. מדובר בעבירה משפטית חמורה שבגינה עונשים כבדים.

עונש נוסף הוא פגיעה באמינות. כאשר גולשים מחפשים מידע בגוגל ואז מגלים שיש כמה תוצאות שמכילות את אותו תוכן, הם כנראה ייצאו מהר וישפיעו לרעה על התנועה. אבל חמור מכך, האמינות של האתר תיפגע והעונש יהיה חוסר אמון מצד הגולשים החדשים.

עונש אחר ולא פחות קריטי הוא מטעם האלגוריתם של גוגל עצמו. כאשר גוגל מזהה את התוכן כמועתק, הקידום ייפגע. כאן העונש יהיה הפסקת קידום אורגני של ביטויים מסוימים ואף ירידה בהכנסות של האתר בתוך זמן קצר.

כאן המקום לציין שהעונש של גוגל הוא לא אוטומטי. בסופו של דבר, המטרה של מנוע החיפוש היא להביא לגולשים את התוצאות הכי טובות ומדויקות. אז אם גוגל מזהה ציטוטים או מידע משפטי, הוא לא יעניש את בעלי האתר שמשתמשים בהם. מנגד, הוא כן יעניש אתרים שבהם דפים שלמים דומים אחד לשני או מופיעים במקומות אחרים.

אלו קנסות ניתן לקבל על שכפול תוכן?

אם מגישים נגד המעתיק תביעה משפטית על הפרת זכויות יוצרים, זהו נזק שעלול להגיע לקנס של עשרות אלפי שקלים. גובה הקנס הוא פונקציה של שיקולים שונים, כמו למשל מי התובע, את מי תובעים, מה הייתה מטרת ההעתקה, איך בדיוק בוצעה ההעתקה, מה קובע חוק העוולות המסחריות, האם הגורם שממנו הועתקו החומרים נפגע ברמת פרנסה או ברמת גוגל ועוד.

יש לציין כי הקנסות שאותן ניתן לקבל על שכפול תוכן לא קשורות לגוגל, פייסבוק או פלטפורמות קידום אחרות. את הקנסות מטילים אך ורק במישור המשפטי, או בתביעות אזרחיות ובגישור בין הגורמים המעורבים בתביעה. אז כדי לא לקבל קנסות על שכפול תוכן ולא להעמיד את העסק בפני תביעה, עדיף להימנע מכך.

מתי מותר להעתיק או לשכפל תוכן?

זכויות יוצרים משפיעות על השאלה מה אסור ומותר בהעתקת תוכן ממקור אחר גם ברמה המשפטית, גם ברמה הטכנית וגם מבחינת הקידום. הבעיה היא שהתחום הזה מטבעו אפור, כי לפי החוק למשל הגנת זכויות יוצרים בכלל לא חלה על רעיון, תהליך, עובדה או נתון. זה אומר שאם השתמשנו באחד המרכיבים האלה בתוך התוכן, הם לא מהווים יצירה מוגנת והעתקה שלהם לא אמורה לחשוף אותנו לתביעה.

מצד שני, לא לגמרי ברור מתי הרעיון הופך לביטוי – כי לפי החוק הרעיון אינו מוגן, אולם דרך הביטוי שלו בהחלט כן. אם את הרעיון ניתן לבטא בצורות שונות, כל דמיון בין הצורות יעלה חשש להעתקה. כאן מה שקובע הוא אופי המידע: העתקה של סידור כרונולוגי או לוח שנה לדוגמא היא מותרת, אבל תיאור מחדש של נתון היסטורי שמבוצע באותה דרך בכמה דפים שונים באתר עלול להיחשף לשכפול וזה אסור על פי החוק.

שיקול הדעת של בית המשפט הוא שקובע האם נחצה הקו בין רעיון שמותר לשימוש על ידי כולם, לבין הביטוי שלו שמוגן בזכויות יוצרים ואסור להשתמש בו בלי אישור והסכמה של בעלי הזכויות. פרקטית, ההמלצה היא לבדוק האם מישהו אחר היה חושב שמדובר בהעתקה ולפי זה להחליט האם זה מותר או אסור עוד לפני שמקבלים את כתב התביעה בדואר.

לכל האמור לעיל יש המון משמעויות טכניות. כך למשל אפשר ללמוד מזה שאסור משפטית להעתיק כותרות או כותרות ביניים, שצריך כל הזמן לשנות את סדר הנושאים גם אם שואבים השראה ברורה מאתרים אחרים ושחייבים לדאוג שאין פסקאות שלמות או קישורים המועתקים ממקומות אחרים. כאן גם נכנסים לתמונה כלים כמו Copyscape שהם חלק בלתי נפרד מהתחום של כתיבת תוכן וחייבים להכיר אותם.

באיזה כלי ניתן לבחון העתקה או שכפול תוכן?

קופיסקייפ הוא כלי מעולה שבו אפשר לבצע בדיקת שכפולים והעתקות בכמה לחיצות כפתור פשוטות. הוא לא דורש שום סוג של רקע טכני, משלמים בו פר מילה ולכן ניתן להתאים בו את התקציב לדרישות והוא נחשב מאוד אמין. את התוצאות רואים באופן ברור יחד עם המקור להעתקה ומקבלים גם נתונים מבחינת אחוזים: כמה מילים מתוך המאמר או הלינק הועתקו, איפה בדיוק הן נמצאות באתר שממנו בוצעה ההעתקה ועוד.

לשם השוואה, Screaming Frog הוא כלי שמטרתו לסרוק את אתרי האינטרנט ולשלוף מהם מידע לצרכי קידום אתרים אורגני. הוא דומה לאלגוריתם ולרובוטים של גוגל בכך שהוא מאפשר לעקוף חסימות לצורך סריקה מלאה, גם אם האתר עדיין בהקמה ולכן גוגל עדיין לא סורק אותו. בין היתר, זהו כלי שבו משתמשים כדי לשלוף נתונים על תגיות מטא, תמונות, קוד, תגיות, מספר מילים בכל עמוד ומבנה היררכי. אפשר להוריד את הכלי הזה בחינם לסריקה של עד 500 עמודים, או לשלם עליו ולבצע סריקה של אתרים גדולים יותר.

הכלי שבו משתמשים על מנת לבחון שכפול תוכן לא אמור לבוא על חשבון שאר מאמצי הקידום האורגני הרלוונטיים. במילים אחרות, לא כדאי לוותר על עיצוב לוגו שיניע גולשים לפעולה ויתכתב עם המוטו של העסק ועם הצבעים המזוהים אותו. כל זה נראה שולי ביחס לכלים טכניים יותר של קידום אורגני בגוגל ובמנועי חיפוש אחרים, אך הסוד הוא לרכז כמה שיותר כלים שונים כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.

החדשות הטובות הן שבעלי אתרים לא אמורים לעשות את כל זה לבד. הנושא של כתיבת התוכן, בדיקת המקוריות שלו ואז שזירה שלו בדפים הנכונים תוך כדי הקידום האורגני והטבעי דורש מיומנות ברמה גבוהה מאוד. לכן הפתרון הוא לגייס לטובת המשימה חברה לקידום אתרים שמכירה את התחום ובקיאה בו. ככל שמערבים מוקדם יותר את החברה, כך בונים דפי נחיתה מקצועיים ומודדים נתונים שמשפרים את הביצועים. במקביל, החברה אחראית על התוכן ועל בדיקת המקוריות שלו.

הכלים השונים שבהם ניתן להשתמש על מנת לבחון שכפול תוכן זמינים גם לחברה מקצועית וגם לבעלי אתרים. ההבדל הוא שרק לחברה שמתמחה בקידום יש ניסיון עם SEO ולכן היא יודעת מה לעשות על מנת לענות על צרכי האלגוריתם. עם הזמן, החברה גם נשארת עם אצבע על הדופק מבחינת איסוף הנתונים ושימוש טוב יותר במידע כדי לחלץ מסקנות ותובנות.

לסיכום, יש המון דברים שמותר ואסור לעשות מבחינת העתקת תוכן בין מקורות שונים. עוד לפני שבודקים כיצד בנוי התחום הזה באינטרנט, צריך לזכור שהוא קיים כמה אלפי שנים ומכונה משפטית "זכויות יוצרים". אמנם החוק עצמו בעייתי ומשאיר המון מקום לפרשנות של בתי המשפט, אבל הוא גם עולה בקנה אחד עם ההיגיון ועם המוסר. אין סיבה להעתיק, אין צורך לשכפל ופעולות כאלה גוררות ענישה, סנקציות וקנסות. אז כדי להימנע מזה, מעלים לאתר תוכן מקורי בלבד ועל הדרך מרוויחים קידום אורגני מוצלח.

הערה: אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו